הכל התחיל כאשר גברילו פרינציפ ירה בארכידוקס פרנץ פרדיננד, יורש הכס של אוסטרו-הונגריה. כתוצאה מההתנקשות האימפריה האוסטרו-הונגרית הכריזה מלחמה על סרביה, מה שפתח את מלחמת העולם הראשונה. רוסיה שגם השתתפה במלחמה ספגה הפסדים רבים וקשים. בגלל ההפסדים והמורל הירוד בקרב החיילים, רוסיה עברה מהפכה. הצאר ניקולאי השני הודח מכיסאו וממשלת המונרכיה הוחלפה בממשלת מעבר דמוקרטית. אותה מהפכה נקראת “מהפכת פברואר”. אחרי מהפכת פברואר התחוללה ברוסיה מהפכה שנייה שנוסדה בידי הבולשביקים הקומוניסטים ברשות ולדימיר איליץ’ לנין. אותה מהפכה הפילה את ממשלת המעבר והקימה ממשל חדש שמבוסס על עקרונות הקומוניזם. אחרי ארבע שנים של לחימה המלחמה סוף סוף נגמרה בהפסד של גרמניה שהשתתפה במלחמה. בעקבות המלחמה נוצר חוזה וורסאי שהטיל סנקציות כבדות על גרמניה. גרמניה הייתה חייבת לשלם פיצויים כבדים לצרפת ולאמריקה, מה שגרם לשפל כלכלי עצום בגרמניה. אחרי המלחמה הקיסרות הגרמנית נפלה והוחלפה ברפובליקת ווימאר. לא כמו הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ווימאר התבססה על דמוקרטיה. בגרמניה החלו להיווצר מפלגות קומוניסטיות כל יום, בגלל הפופולריות של ברית המועצות. השלטון הגרמני ראה באותן מפלגות איום. לכן הוא שלח עיתונאי צעיר כדי שיאתר את אותן מפלגות. אותו עיתונאי היה אדולף היטלר. יום אחד היטלר שם לב למפלגה שנקראת “מפלגת הפועלים הגרמנית”, שם המפלגה שמערב בתוכו את המילה “פועלים” שהיתה מזוהה עם הקומוניסטים העלתה חשד בהיטלר שאותה מפלגה היא אכן קומוניסטית. לכן הוא יצא לחקור אותה. המפלגה הייתה קטנה ובת 25 פעילים בה. היטלר הלך לפגישה של חברי המפלגה כדי להשיג מהם מידע, אבל הוא הופתע לדעת שדעות המפלגה התאימו מאוד לדעותיו הקיצוניות. היטלר הצטרף למפלגה. במהרה היטלר עלה בדרגות עד שהפך לישות חשובה וחזקה מאוד במפלגה, מה שאיים על כמה בכירים בה. אותם בכירים הוציאו את היטלר מהמפלגה, אך התחרטו במהרה והתחננו ממנו לחזור. היטלר הסכים אך רק בתנאי שיהפוך למנהיגה של המפלגה. הדרישה התקבלה והיטלר חזר למפלגה בתור מנהיגה או ה”פיהרר”. אחרי הפוטש במרתף הבירה היטלר חזר לתפקד במפלגה בתור מנהיגה והחל לרוץ לשלטון ושינה את שם המפלגה מ”מפלגת הפועלים הגרמנית” ל”המפלגה הסוציאליסטית הלאומית” או המפלגה הנאצית. למזלו, באותה תקופה שררה בגרמניה עוד שפל יותר נוראי מהקודם. בשנת 1929 אמריקה חוותה שפל אקונומי עצום הנקרא היום “השפל הגדול” בגלל הסכם וורסאי גרמניה הייתה צריכה לתמוך באמריקה, מה שהוביל את השפל גם לגרמניה. המארק בגרמניה הפך לכמעט חסר ערך והיטלר ראה בזה הזדמנות. היטלר הבטיח הבטחות מרובות לזמנים טובים יותר ושכולם יהיו עשירים. הוא נהג להכניס לנאומיו המון דעות אנטישמיות. בגלל כישרון השכנוע שלו היטלר קיבל המון אהבה ובבחירות הוא ניצח. פאול פון הינדנבורג שהיה הנשיא של גרמניה באותה תקופה מינה את היטלר לקאנצלר בשנת 1933 ואחרי שנה הינדנבורג נפטר. אחריי מותו היטלר גם התמנה להיות הנשיא ובכך הוא הפך למנהיג העליון. עוד מתחילת דרכו בשלטון היטלר החל לפתח את הצבא הגרמני ואת הנשק והכין אותם למלחמה. בשנת 1936 גרמניה חתמה על הסכם האנטי-קומיטרן ביחד עם יפן. הסכם זה אומר שגרמניה ויפן ישתפו פעולה יחד נגד ברית המועצות הקומוניסטית. יפן שהייתה אימפריאליסטית ואגרסיבית במיוחד באותה תקופה ראתה בשיתוף הפעולה עם גרמניה הזדמנות לכבוש עוד שטחים, מה שהיה מטרתה המרכזית באותה תקופה. בשנת 1939 נחתם הסכם ריבנטרופ מולוטוב בין רוסיה וגרמניה. סטאלין ידע שהצבא הגרמני חזק מאוד ושהצבא האדום לא מוכן מספיק למלחמה. מיותר לציין שההסכם נחתם בזמן הטיהורים שסטאלין ביצע על צבאו והגרלים שלו. בהסכם נחתם שגרמניה לא תתקוף את רוסיה אבל בסתר גם חולקו השטחים שבהם יתבצע הכיבוש הסובייטי והנאצי. בראשון בספטמבר 1939 גרמניה פלשה לפולין וכבשה אותה במהרה. פולין חולקה בין גרמניה ורוסיה שכבשה את שטחה בהסכם גם. הפלישה לפולין התחיל חד משמעית את מלחמת העולם השנייה. בשביעי בדצמבר 1941 יפן התקיפה את הבסיס הימי של ארצות הברית בהאווי שנקרא פרל הארבור. פעולה זו התחילה את המלחמה בין ארצות הברית ויפן. יש האומרים שפעולה שגוייה זו נגרמה בשל אי תקשורת בין יפן לגרמניה בגלל המרחק הגיאוגרפי ביניהם. בשנת 1945 גרמניה הפסידה במלחמה לברית המועצות אך המלחמה בין יפן ואמריקה נמשכה. הנשיא טרומן שהחליף את הנשיא רוזוולט שנפתר מהדרדרות בריאותית באותה שנה, החליט החלטה משמעות והיא להפציץ את יפן בפצצה אטומית ולסיים את המלחמה. בסוף חודש אוגוסט אמריקה הפציצה את העיר הירושימה בפצצה “הילד הקטן”. למרות הנזק הכבד שספגה, יפן סירבה להכנע. לכן ארצות הברית הפציצה את העיר נגאסאקי בפצצה “האיש השמן” אחרי פעולה זו יפן החליטה להכנע. בשני בספטמבר מלחמת העולם השנייה הסתיימה בכניעתה. אחרי המלחמה יפן וויתרה על אופיה האימפריאליסתי והקימה ממשל חדש ודמוקרטי. בערך. אחרי שיפן וויתרה על מניעיה הקודמים, יפן החלה לחזק את תרבותה. בסוף המאה העשרים יפן המציאה סוג אנימציה חדש שנקרא “אנימה”. האנימה הצליח מאוד ותפס תאוצה במערב. בתחילת שנות האלפיים הומצא סגנון פורנוגרפיה חדש שמבוסס על אנימציית האנימה שנקרא הנטאי. הנטאי תפס תאוצה מרשימה בימינו והתפרסם מאוד. וזהו ילדים, זהו הסיפור המלא על איך שההנטאי נוצר.